כאשר הדמיון משתולל, התוצאות יכולות להיות מרשימות. זה בדיוק מה שקרה עם גלגל ההגה הפרוותי של צובאסה קושידה. והוא נראה בדיוק כך: חבר חמוד וקטיפתי, המצטרף אליך לנסיעה. קושידה, אשר התבססה על האופי השובב של ה-MINI, יצרה גלגל הגה המגדיר מחדש את המושג חוויית נהיגה "מהנה" בעידן של מכוניות הנוסעות בעצמן. "זה פותח את הראש," אומר כריסטיאן באוור. "הוספת אלמנט אמוציונלי למוצר הוא נושא חשוב מאוד ב-MINI וזו עבודה נועזת מאוד, סימפתית ורעננה. שום מותג אחר לא יכול לשים דבר כזה במקום גלגל הגה." אבל מעבר לאופיו הבלתי צפוי, ה-MINI NYAN (משמעות המילה Nyan היא יללת חתול ביפנית), מנסה להגדיר מחדש את הקשר שבין המכונית והנהג. "אולי הוא יגרום לאנשים להרגיש יותר בנוח כי הגלגל מכשכש בזנב, עושה קולות חמודים ועוד." - אומרת קושידה. ומי לא רוצה חבר פרוותי לנסיעה ארוכה?

ממשיכים הלאה. יש לנו כמה פרויקטים הבוחנים את האופי האסתטי של גלגל ההגה והמסייעים לנו להבין כיצד המראה של אובייקט יכול לקבוע את פעולותיו. יוסונג קים בחן את מערכת ההגה כוח, הטכנולוגיה שהפכה את המכוניות לקלות לנהיגה, ודמיין את השלב המתבקש הבא. מה יקרה אם בעתיד לא יהיה חיבור מכני ופיזי בין גלגל ההגה ושאר המכונית, רק חיבור דיגיטלי. האם נצטרך גלגלים גדולים ומגושמים שאותם נסובב בשתי הידיים או שבעתיד תהיה בעיקר נהיגה אוטונומית? קרוב לוודא שלא. קים שמרכיב משקפי ראייה, שאב השראה מהמסגרת הדקה שלהם והציג רעיון עיצובי אלגנטי במיוחד. "הוא באמת פשוט, דק וקל משקל," אומר קים. "הממשק די שונה מגלגל ההגה הרגיל. צריך רק לגעת בעדינות בגלגל ואתם יכולים לשלוט במכונית שלכם." כריסטיאן באוור מסכים: "הוא מגיע בעיצוב אסתטי רגיש במיוחד, הוא יצר משהו עדין מאוד בעזרת חומרים קשים וקשיחים. וגם ההפעלה שלו היא עדינה, צריך רק אצבע אחת כדי לסובב אותו, המכונית עושה את כל השאר."

אם אתם מתבוננים בגלגל ההגה הזה וחושבים לעצמכם "רגע, זה נראה כמו חלק מסירה!" ובכן, אתם לא טועים. סטפן חשב שאם נהיגה אוטונומית פוטרת אותנו מהחלק המשעמם של הנהיגה, אנחנו יכולים להפוך את גלגל ההגה למשהו מרגש במיוחד. לגלגל שלו יש פעולה אחת: הנאה מרגשת. "הכוונה הראשונית הייתה לתרגם את התנועה הסיבובית של ההגה למשהו יותר ישיר כמו באופניים. חשבתי שיש כמה ענפי ספורט שאפשר להתחבר אליהם, לדוגמה שייט, גלישת רוח, סקי מים ואפילו רכיבת סוסים, שיכולים להוסיף יותר ריגוש למערכת ההיגוי, לאלף את הכוח של המכונית, אם אפשר לקרוא לזה כך." או כפי שמסביר כריסטיאן באוור: "בעיצוב הזה אתם לא משתמשים בהגה כי צריך, אתם רוצים להשתמש בו כי זה כיף! שוב, זו דרך חדשה לגמרי לתקשר עם ההגה." ובאוור רואה את הפוטנציאל הרב שיש כאן: "גלגל ההגה מציע חוויה מהנה חדשה, וזה מה שעושה את ההבדל. אחרת נהיגה אוטונומית אינה דורשת הגה ואז היא הופכת למשעממת. אנחנו צריכים להפיח חיים חדשים, ליצוק משמעות חדשה לעולם התחבורה."

אם אחד הפרויקטים המוצגים כאן יעברו לשלב הפיתוח, נצטרך לקחת בחשבון דברים חדשים רבים. כריסטיאן באוור מסביר שבמהלך שלב הפיתוח, המעצבים והמהנדסים צריכים להבין איפה יושבים הכפתורים, המתגים והבקרות הנוספות: "מה קורה לכריות האוויר, איך אנחנו יכולים להראות שהן בטוחות? מה קורה לשאר הדברים החשובים (המגבים, איתות וכו')? במקרים מסוימים, האם אנחנו צריכים לחשוב היכן הנהג יניח את ידיו? כדי למצוא פתרונות וכדי לבדוק כיצד ניתן לשנות את הקשר ואת הבקרות, צריך לייצר מודלים פיזיים רבים, כי אנחנו אחראים גם על נושא הבטיחות." יהיה מעניין לראות אם יצא לנו לחוות את אחת מהעבודות האלה בעוד כמה שנים.